הכל צריכים לחסד
עולם חסד ייבנה.
הקב"ה בחסדו בנה עולם.
הקב"ה בחסדו בנה כדמותו – עולם חסד.
הקב"ה בחסדו הטביע מידת חסדו בברואיו.
הנברא בצלמו – חתום במידותיו.
כמידמה ליוצרו – יפעל כדוגמתו.
כמממש עצמיותו – יהלך בדרכיו
מה הוא רחום – אף אתה רחום.
בהוציאו לפועל מתת-שמים שהוטבעה בו –
שב ומעורר עושה החסד את חסדי שמים;
אם טוב המתנה בעיני מקבלה,
והוא מכיר בה ואף מפעילה –
מתעורר נותנה לשוב ולהרבותה,
ובשפיעת טובן – מגדילה ומאדירה;
המעיין מתברך ומברך,
החסד מתרבה ומתגלגל בעולם.
חי לו איש החסד
את גדולת כחו ואת ערך נתינתו,
אך גם יודע היטב
את גבולות הוויתו ואת חלקיות קיומו;
במקום גדולתו – שם ענוותנותו.
חתום בחותם אלוקי, אך טבוע בחיסרון האנושי;
מלא וגדוש, וכולו שפיעה ונתינה,
ריק וחסר, וכולו קליטה וקבלה;
ברוחב לב שמח להעניק,
בנמיכות רוח – צמא לקבל.
אפילו אברהם נצרך לחסד.
הולכים ונטווים חוטי חסד בין איש לרעהו,
מחברים ומקשרים נותנים למקבלים.
בחסד אמת –
כולם נותנים זה לזה,
וכולם מקבלים זה מזה;
וכולם מלאים,
וכולם חסרים;
החווים חסרונם וצמאים להשלמתם –
ערים גם לעושרם וליכולת נתינתם,
המודעים למעלתם ושמחים להעניק –
מכירים גם בעוניים ובהזדקקותם לחבריהם.
הולכים ונשזרים חוטי חסד-אמת
מלכדים ומאגדים בני אדם זה לזה,
משתלמים ומשלימים לאגודה אחת.
מתוך הספר 'לתת - ההתנדבות והשירות הלאומי לאור המקורות' בהוצאת עמינדב, ירושלים תשס"ח .
לקריאת מאמר המסביר את השיר, באדיבות ישיבת ההסדר ירוחם.