כיבוש יריחו ומעמד הר סיני

בכיבוש יריחו נזכרו ביטויים רבים המבקשים להזכיר את מעמד הר סיני. הבולט ביותר הוא "במשך בקרן היובל" (ה). אך לא רק זאת אלא המעמד כולו מזכיר את מעמד הר סיני. קולות ותרועות, ושטח מוגבל שאליו עם ישראל לא יכול להיכנס, כאשר רק במשך בקרן היובל יוכל העם להיכנס אליו.
אך למרות הדמיון המצב כאן הוא הפוך. לא השכינה שרויה בשטח המוגבל, אלא להפך. הגוי יושב שם. השכינה מקיפה אותו מבחוץ ושואפת להיכנס. עם הכניסה, גם מה שיש בתוך העיר יוקדש לה'.
השתנו התפקידים. בהר סיני היתה השכינה מבפנים וישראל מבחוץ. כעת, השכינה וישראל הם מחנה אחד. ישראל הם התוקעים בשופר. לא ה'.
בכך הושלם המהלך שהחל במעמד הר סיני. ישראל כבר התאחדו עם השכינה, וכעת בכוחות עצמם הם הולכים וכובשים את הארץ שייעד להם ה' בהר סיני.
בכוחות עצמם, ובנסי ה'.
וכל מה שהם מוצאים, קדש הוא לה'.
בכיבוש הארץ, כמו בכל דבר הצומח בארץ, ראשית התבואה קדש היא לה'.