יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה
"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים" (במדבר ל"ו, ו)
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד ב
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים....
חמשה עשר באב מאי היא?
אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה.
מאי דרוש [=מה דרשו]?
"זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד ... [אך למשפחת מטה אביהן תהיינה לנשים]" -
דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
אמר רב יוסף אמר רב נחמן: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל...
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר...
עולא אמר: יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות [=שומרים] שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים, שלא יעלו ישראל לרגל, ואמר לאיזה שירצו יעלו.
רב מתנה אמר: יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה...
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו [=שאמרו שניהם]: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה.