זעקת הטובע, כירמיהו בטיט

תפילת הזעקה של הטובע הנרדף, עם הקללות לרודפיו השונאים "חִנָּם", מתאימה לסיפורו של ירמיהו הנביא[1] אחרי השלכתו לבור הטיט (או למצב דומה במקום אחר, ובזמן אחר).

בספר ירמיהו (לח, א-יג), בפרקי החורבן (לז-מה), מתוארת השלכתו של הנביא לבור הטיט, וטביעתו האיטית, בגלל הטפתו בשם ה' לכניעת ירושלִַם לשם הצלתה מחורבן, וגם לכניעת כל לוחם לשם הצלתו האישית.

בהמשך (שם) מתואר מבצע הצלתו של ירמיהו, בזכות "עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׂי" -

(לח, ד-יג) וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ: יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא (=מְרַפֶּה) אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת וְאֵת יְדֵי כָל  הָעָם...  כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה כִּי אִם לְרָעָה. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: הִנֵּה הוּא בְּיֶדְכֶם, כִּי אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר.

וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר... וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים, וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט, וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט.

וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס, וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ... וַיְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא... וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֵת עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר: קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים, וְהַעֲלִיתָ אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן הַבּוֹר בְּטֶרֶם יָמוּת. וַיִּקַּח עֶבֶד מֶלֶךְ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ... וַיֹּאמֶר עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל יִרְמְיָהוּ: שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים (=סמרטוטים ובגדים ישנים) תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ, מִתַּחַת לַחֲבָלִים, וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ כֵּן.

וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר...

באדיבות אתר 929